תקציר:
מִיָּד אַחֲרֵי שִׁעוּר סְפּוֹרְט, פָּשׁוּט "שָׁלְפוּ" אוֹתִי וְאֶת תּוֹם מִבֵּית הַסֵּפֶר. אֲנִי עֲדַיִן הִזַּעְתִּי מֵהַשִּׁעוּר וְהָיִיתִי דְּבִיקָה וְהִרְגַּשְׁתִּי מַמָּשׁ לֹא נָעִים. אֵיךְ אֶפְשָׁר לָצֵאת כָּכָה לִמְשִׂימָה? אֲבָל מַהֵר מְאוֹד נִכְנַסְתִּי לַמִּקְלַחַת שֶׁמַּמָּשׁ לֹא הָיְתָה מִקְלַחַת רְגִילָה... וְכָךְ, אַחֲרֵי טִיסוֹת אֲרֻכּוֹת, הִגַּעְנוּ לְאַרְצוֹת־הַבְּרִית, לָעִיר מֶמְפִיס בִּירָתָהּ שֶׁל מְדִינַת טֶנֶסִי. הַמַּטָּרָה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה לִדְאוֹג שֶׁעֲצֶרֶת הַתְּפִלָּה הַגְּדוֹלָה לְמַעַן שִׁוְיוֹן הַשְּׁחוֹרִים תִּתְקַיֵּם. בַּדֶּרֶךְ נִתְקַלְנוּ בְּאַנְשֵׁי הַקּוּ־קְלוּקְס קְלָאן הָאַכְזָרִיִּים, שֶׁיַּעֲשׂוּ הַכּלֹ כְּדֵי לְהִלָּחֵם בַּשְּׁחוֹרִים. הַכּלֹ כּוֹלֵל הַכּלֹ. רָאִינוּ אָדָם שׁוֹתֶה מִקְּעָרָה שֶׁל כֶּלֶב... רָאִיתִי יֶלֶד שֶׁמַּצְלִיפִים בּוֹ בְּשׁוֹט )לֹא תַּאֲמִינוּ מִי!(, וְיָרוּ בִּי כְּשֶׁאֲנִי הָיִיתִי לְלֹא עֶרְכַּת הֲגָנָה... כֵּן, הַמַּצָּב הָלַךְ וְהִסְתַּבֵּךְ, וְלֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג אֵיךְ נוּכַל לְהֵחָלֵץ מִמֶּנּוּ. -- מהכריכה האחורית